Vayedaber

Yevamoth

Daf 27b

אָמַר רִבִּי מָנָא. שְׁמָעִית בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. הִיא הַכָּרַת הָעוּבָּר הִיא לֵידָתוֹ. וְלֵית אֲנָא יְדַע מִן מַה שְׁמָעִת. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי יִרְמְיָה אָֽמְרָהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִזְקִיָּה. לֹא אָֽמְרָהּ רִבִּי יִרְמְיָה. וְאִיקְפִּיד רִבִּי יוֹסֵי לְקִיבְּלֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. שֶׁכֵּן אֲפִילוּ יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיָה קָשּׁוּר לְמֹשֶּׁה לֹא אָמַר כֵּן. וְאַתְּ אוֹמְרָהּ כֵּן. 27b חָזַר וְאָמַר. אִין דְּאָֽמְרָהּ אֶלָּא כְאִינֶּשׁ דְּשָׁמַע מִילָּה וּמַקְשֵׁי עָלֶיהָ. וְאַבָּא בַּר וָוא פַלִּיג עַל שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ. רִבִּי בְּרֶכְיָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. לְעוֹלָם אֵין הָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת אוֹ לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְאֶחָד אוֹ לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם אוֹ לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה אוֹ לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. מְנָן שָׁמַע רִבִּי הָדָא מִילְתָא. אָמַר לֵיהּ. מִן רִבִּי בָּא. מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי בָּא. תַּמָּן הוּא אָמַר. שַׁנְייָא הִיא הַכָּרַת הָעוּבָּר שַׁנְייָא הִיא לֵידָתוֹ. וְהָכָא אָמַר הָכֵין. רִבִּי אַבָּא בַּר זוּטְרָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. {כָּל שֶׁהוּא בְהֵ'י רַבָּה. כָּל שֶׁהוּא בְאַלֶ'ף רָבָא.} כָּל שֶׁהוּא בְהַרְבֶּה הֲרֵי הוּא בְאַרְבֶּה.

Traduction

R. Mena dit: j'ai entendu dire au nom de Samuel que la distinction de la grossesse, comme l'enfantement, exige des mois complets; mais je ne sais plus de qui je l'ai entendu. R. Aba b. Cohen dit en présence de R. Yossé que R. Jérémie l'a dit. -Non, dit R. Hiskia, ce n'est pas R. Jérémie qui l'a dit. R. Yossé se montra fâché contre lui de ce démenti, et lui dit: Même Josué le serviteur constant de Moïse ne se serait pas permis de s'exprimer ainsi au sujet de son maître (dont il aurait pu avoir oublié une sentence), et toi tu oses parler ainsi! R. Hiskia se rétracta, en disant: il se peut que R. Jérémie l'ait dit; seulement, comme il arrive en entendant émettre une opinion surprenante, je me suis étonné qu'il ait pu énoncer un tel avis (208)Cf. (Yoma 1, 1).; de plus, Aba b. Aba contesterait l'avis de son fils Samuel (si, d'après ce dernier on ne compte que des mois pleins). R. Berakhia dit au nom de Samuel: la femme n'enfante guère qu'au (271)Les signes distinctifs d'une telle femme sont décrits au Talmud Babli, même traité, 80b.e, ou (272)Il y a là un jeu de mots reposant sur les deux racines homonymes, 'Adah et 'Adan; la première signifie '' se parer ''; la seconde (à la voie réfléchie) a le sens de '' se délecter '', et le nom propre Adah peut faire allusion à l'un de ces sens.e, ou (273)Tossefta à ce traité, ch. 8; et J., (Gitin 5, 2) ( 46d).e, ou (274)En d'autres termes: Si j'avais pu supposer que tu finirais par enfanter, je ne t'aurais pas répudiée; et si, rétroactivement, l'acte de divorce était nul, l'enfant issu de l'autre union serait illégitime.e jour de la conception (209)Soit après l'achèvement parfait de 9x30=270. V. B., Nida 38a.. R. Mena lui demanda d'où Rabbi avait appris cette règle? -C'est de R. Aba, fut-il répondu. Est-ce donc que R. Aba se contredit lui-même? Plus haut il dit qu'il y a une différence entre la distinction de la grossesse (à trois mois pleins) et l'époque de l'enfantement (à mois incomplets); tandis qu'ici il exige pour le tout des mois pleins? R. Aba b. Zoutra répond au nom de Samuel: ce qui, précédé de la lettre H, est hbr (210)Allusion à (Gn 3, 16), o ce mot est pléonastique: l'équivalence des lettres de ce mot est 212, ou plus de 7 mois à 30 jours. Cf. J., (Nida 1, 4) ( 49b); Midrash Rabba sur (Gn sect. 20. doit être lu de même, en mettant a en tête de ce mot, c'est-à-dire l'enfant au bout de (212)V. ci-après,( 7, 5 )( 8b). jours de grossesse vivra (ou grandira).

Pnei Moshe non traduit

שמעית. שמעתי משמי' דשמואל דלא מחלק בין הכרת עובר ללידה ובכולן שלימין הן ואיני יודע ממי שמעתי זה:

ואיקפד. הכעיס רבי יוסי לנגדו על שמכחיש בזה:

שכן כו'. כלו' שהיה תמיד עומד ומשמש לפניו לא אמר כן דאפשר שאמר דבר מה והוא לא שמע:

ואת אמרת כן. בתמיה:

חזר ואמר כו'. אפשר הוא שאמרה אלא כאיש שהוא שומע דבר ומתמה עלה כך אני אומר דקשה לי ואבא בר ווא פליג על שמואל בריה אם לשמואל שניהן שוין הן כדלעיל:

לעולם כו'. כדאמר נדה שם וכמ''ד דט' חדשים שלימים הן:

או לרע''א כו'. דהן ט' שלימים ופי' רש''י שם בקליטת זרע תליא מילתא דאם נקלט ביום ראשון הן לרע''א ואם ביום ב' לרע''ב וביום ג' לרע''ג ולאחר ג' ימים הזרע מסריח. וצ''ל הא דקאמר הכא לרע''ד דלא מני יום הקליטה מכלל הרע''א יום. יפ''מ:

מן רבי בא. ומתמה עלה דמחלפה שיטתי' כו' דלעיל אמר דשנייא היא לידתו שהן למקוטעין:

והכא אמר הכין. דשלימין הן:

כל שהוא כו'. ובב''ר פ' וירא גריס כל שהוא בהרבה הרי הוא בארבה ומלת הרבה ארבה קדריש כלומר הרבה בגי' רי''ב שהן ז' חדשים והוא סימן שהוא חי:

רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי הֲוָה יְתִיב קוֹמֵי דְרַב. חֲמִיתֵיהּ מַבְעִת. אָמַר לֵיהּ. מַהוּ כֵן. אָמַר לֵיהּ. חֲמָרְתִּי מְעַבְּרָה וְהִיא בְּעָיָא מֵילַד וַאֲנָא בָּעֵי מִרְבַּעְתָּהּ עַד דְּלָא תְצַנֵּן. אָמַר לֵיהּ. אֵימָתַי עָלָה עָלֶיהָ הַזָּכָר. אָמַר לֵיהּ. בְּיוֹם פַּלָּן. וְחָשַׁב אָמַר לֵיהּ. בְּעָיָא הִיא עַד כְּדוֹן. וְתַנֵּי כֵן. חֲמָֽרְתָא פּוֹחֶתֶת אֵינָהּ פּוֹחֶתֶת מִימוֹת הַלְּבָנָה וְהַמּוֹסֶפֶת אֵינָהּ מוֹסֶפֶת עַל יְמוֹת הַחַמָּה. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פְלִיגָא. דְּאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בָּקוֹרֶת שֶׁלַּמַּלְכוּת עִיבְּרָה וְהִרְבִּיעֵי שֶׁלְּבֵית רִבִּי מִמֶּנָּה שְּׁוָורִים. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁיָּֽלְדוּ עַכְשָׁיו וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁיָּֽלְדוּ לְאַחַר זְמָן. כָּאן בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה כָּאן בִּבְהֵמָה טְמֵיאָה. וְהָא כְתִיב הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֶי סָלַע וגו'. תִּסְפּוֹר יְרָחִים תְּמַלֶּאנָה וְיָדַעְתָּ עֵת לִדְתָּנָה. הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת. חַיָּה טְהוֹרָה כִבְהֵמֶה טְמֵאָה.

Traduction

R. Hiya b. Ashé était assis devant Rav; et, le voyant tourmenté, lui demanda quelle était la cause de son inquiétude? -Mon ânesse est grosse, répondit Rav, et sur le point de mettre bas; je désire la préserver pour qu'elle ne se refroidisse pas au moment final (que j'ignore). -Quand le mâle (l'âne), demanda R. Hiya, l'a-t-il couverte? -Tel jour, répondit Rav. L'autre se mit à supputer les chiffres et dit qu'il faut attendre jusqu'à telle époque. On a en effet enseigné (dans une barayeta): le minimum du terme pour une ânesse se compte par mois lunaires, et le maximum par mois solaires. Ceci est en opposition avec l'avis de R. Josué b. Levi, qui dit: le taureau d'un souverain (romain) s'accoupla un jour chez Rabbi à maintes vaches, dont les unes mirent bas en ce moment (à jour fixe après douze mois), et les autres bien plus tard; n'en résulte-t-il pas que cette mise bas est irrégulière? -C'est vrai pour les animaux d'espèce pure, non pour les impurs (211)Comme l'ne.. -Mais n'est-il pas écrit (Jb 39, 4): Connais-tu l'époque où enfantent les chèvres des rocs? Comptes-tu les mois pendant lesquels elles portent et sais-tu quand elles font leurs petits? (donc, ils ont une période de temps déterminé?) C'est qu'il en est de l'animal sauvage pur comme des bêtes impures (à terme fixe). R. Meir (ou le préopinant de la Mishna) n'admet pas de distinction entre les femmes qui ont été fiancées et celles qui ont été mariées, à cause des craintes que l'on éprouve au sujet des actes de divorce (comme une fille nubile devra attendre avant de se remarier, de même une enfant non nubile doit attendre, bien qu'elle ne puisse pas encore enfanter); R. Juda au contraire se préoccupe seulement de la question de l'enfant (s'il peut y en avoir un); enfin R. Yossé (le troisième tana de la Mishna) les autorise seulement toutes à se fiancer, parce qu'il se préoccupe des deux questions, celle du divorce et celle d'une possibilité de naissance d'un enfant. D'autres disent que R. Yossé n'éprouve pas de crainte au sujet de l'acte de divorce, adoptant la version d'après laquelle il permet à toute fiancée de se remarier après le décès du premier fiancé. R. Zeira dit au nom de R. Ghedola (212)V. ci-après,( 7, 5 )( 8b).: Une fille qui ayant été fiancée en sa minorité refuse, une fois majeure, de donner suite à ce mariage, n'a pas besoin d'attendre trois mois pour se remarier (il n'y a pas de confusion possible avec l'époque de la majorité); mais celle qui est répudiée par acte de divorce devra attendre aussi longtemps.

Pnei Moshe non traduit

חמיתי' מבעת. שהיה רואה אותו נבהל ובצער ושאל לו על מה הוא כן והשיבו החמורה שלי מעוברת והגיע זמן לידתה:

מרבעתה. צריך אני לשומרה שלא תצטנן:

בעיא היא עד כדון. שחשב מיום שעלה הזכר וא''ל עוד צריכה היא להמתין כמה ימים עד שתלד:

ותני כן. בתוספתא חמרתה כו' כלומר יש פוחתת ויש שמוספת מ''מ הפוחתת אינה פוחתת מימי הלבנה שהן שנ''ד יום ולא מלאו ימיה עדיין:

פליגא. על רב:

בקורת. נקבה של בקר:

והרביעו של בית רבי ממנה שוורי' ויש כו'. דקס''ד כי היכי דבהמה טמאה אין פוחתת מי''ב חודש שהן ימי עיבורה כדאמר פ''ק דבכורות דף ח' כך בהמה גסה טהורה שימי עיבורה לט' חדשים אינה פוחתת:

ומשני כאן בבהמה טהורה. דאין לה זמן קבוע:

והכתיב הידעת עת לדת יעלי וגו'. דאלמא יש להן עת וזמן:

ומשני חי' טהורה כבהמה טמאה. דיש לה זמן:

Yevamoth

Daf 28a

רִבִּי מֵאִיר חָשַׁשׁ לְגִיטִּין. רִבִּי יוּדָה חָשַׁשׁ לִוְולָד. רִבִּי יוֹסֵי חָשַׁשׁ לַגִּיטִּין וְלִוְולָד. אִין תֵּימַר דְּלֵית רִבִּי מֵאִיר. חוֹשֵׁשׁ לַגִּיטִּין. דִּתְנָן. אֲרוּסוֹת יְנָֽשְׂאוּ מִיָּד. רִבִּי זְעוּרָא בְשֵׁם רִבִּי גְּדוּלָה. מְמָאֶנֶת אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. [הָיוֹצְאָה בְגֵט צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים.] הָדָא מְסַייְעָא לְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר חָשַׁשׁ לְגִיטִּין. רִבִּי בָּא בְשֵּׁם רִבִּי אַבָּא בַּר יִרְמְיָה. אֲנוּסָה אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹסֵי. דְּרִבִּי יוֹסֵי חָשַׁשׁ לַגִּיטִּין וְלִוְולָד. תַּנֵּי הַגִּיּוֹרֶת וְהַשְּׁבוּיָה וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַייְרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֵינָן צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין. 28a וּבְדָמִים. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. מְטַמֵּא מֵעֵת לָעֵת. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. דַּייָה שַׁעְתָּהּ. אָמַר רִבִּי. נִרְאִין דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה בְדָמִים וְדִבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי בִווְלָד. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִי אַבָּהוּ. אַבָּא הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא וְשָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי חִייָה וּלְרִבִּי יוֹסָה וּלְרִבִּי אִמִּי וְהוֹרוּן לֵיהּ כְּרִבִּי יוֹסֵי בִּוְלָד. דִלֹא כֵן מַה אֲנָן אָֽמְרִין. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי אֵין הֲלָכָה כְּרִבִּי יוֹסֵי. אֶלָּא בְגִין דְּאָמַר רִבִּי. נִרְאִין. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רִבִּי. נִרְאִין. עֲדַיִין הַמַּחֲלוֹקֶת בִּמְקוֹמָהּ חוּץ מֵעִיגּוּל שֶׁלַּדְּבֵילָה. דְּדֵין מוֹדֵי לְדִין וְדֵין מוֹדֵי לְדִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קַשְׁייָתָהּ קוֹמֵי רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִי אַבָּהוּ. אֲפִילוּ דָבָר בָּרִיא שֶׁנִּבְעֲלוּ. אָמַר לוֹ. וּסְתָם גּוֹיוֹת לֹא כִבְּעוּלּוֹת הֵן. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא אָמַר. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְהוֹרֵי כְרִבִּי יוֹסֵי. וַהֲוָה רִבִּי לָֽעְזָר מִצְטָעֵר. אָמַר. שָֽׁבְקִין סְתָמָא וְעָֽבְדִין כִּיחִידָייָא. אַשְׁכַּח תַּנֵי לָהּ רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כְּרִבִי שִׁמְעוֹן שָׁמַע לָהּ דְּתַנֵּי לָהּ רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר אָמַר. יְאוּת סַבָּא יְדֵע פִּירְקֵי גִיטָא.

Traduction

Cet avis (que l'on se préoccupe de la crainte de confusion pour ces dernières filles) confirme ce qu'a dit R. Meir, qu'il y a lieu de se préoccuper des craintes en fait de divorces. R. Aba dit au nom de R. Jérémie: une femme violentée n'a pas besoin d'attendre trois mois pour se remarier. Ceci confirme l'opinion précitée de R. Yossé, que d'ordinaire on se préoccupe des deux questions, celle du divorce et celle d'une possibilité de naissance d'un enfant. On a enseigné (213)Ibid.: '' Une prosélyte, une captive, ou une esclave, qui a été convertie au Judaïsme, ou rachetée, ou libérée, devra attendre trois mois avant de pouvoir se marier (afin de distinguer l'enfant qui désormais naîtrait à l'état pur), selon l'avis de R. Juda; mais R. Yossé dit qu'elles n'ont pas besoin d'attendre. De même, en ce qui concerne la vue du sang d'une telle femme, R. Juda dit qu'il est impur d'une période à l'autre (rétrospectivement, ce qu'elle a touché le mois précédent sera impur); R. Yossé dit: il suffit de la déclarer impure à l'époque même (sans rétroaction). Il est vraisemblable, dit Rabbi, qu'il faut adopter l'avis de R. Juda pour la question de l'impureté du sang (aux époques des menstrues) et celui de R. Yossé pour l'enfant à naître (de ne pas exiger qu'une telle femme l'attende trois mois pour se marier). R. Hanina, fils de R. Abahou, raconte qu'un fait de ce genre étant survenu chez son père, celui-ci consulta R. Hiya, R. Yossé et R. Amé: ils lui enseignèrent d'adopter l'avis de R. Yossé au sujet de la question de l'enfant à naître. Est-ce que, sans cela, on ne sait pas qu'en cas de divergence d'avis entre R. Juda et R. Yossé, ce dernier l'emporte? Et ce n'est pas à dire qu'il y avait doute, en raison de ce que Rabbi a énoncé qu''' il est vraisemblable d'adopter etc. ''; puisque R. Aba a enseigné au nom de R. Zeira: chaque fois que Rabbi a énoncé une '' vraisemblance '', la discussion subsiste en effet, sauf pour le cas du gâteau de figues (214)Tossefta au Terumot 4. (également en discussion entre R. Juda et R. Yossé), où il y a eu concession mutuelle d'avis (donc, là aussi, R. Yossé l'emporte). - R. Yossé dit: J'ai demandé en présence de R. Hanina fils de R. Abahou, quelle est la règle pour les femmes précitées lorsqu'il est certain qu'elles ont cohabité avec un homme? Puisqu'en général, répondit-il, il est admis que les païennes sont considérées comme ayant cohabité (il en sera de même ici, et pourtant elles n'ont pas besoin d'attendre) - (215)Suit un passage traduit (Taanit 2, 14); cf. (Megila 1, 6)..

Pnei Moshe non traduit

ר''מ חשש לגיטין. פלוגתייהו במתניתין מפרש דלת''ק דהוא ר''מ וכדלקמן דאמר אחת ארוסות דגזרינן ארוסות אטו נשואות ואעפ''י שאין כאן תיקון ולד וכמו כן הוא חושש לגיטין כלומר בקטנה שנתגרשה דצריכה להמתין דאין ראויה לילד וגזרינן אטו גדולה היוצאה בגט:

חשש לולד. היכי דיש כאן תיקון הולד ולפיכך מתיר במתני' בארוסות:

ורבי יוסי חושש לשניהם. דהאי כל הנשים יתארסו דקאמר רבי יוסי למעוטי נמי ארוסה לינשא דאירוסין אטו נשואין לא גזור אבל ארוסה אטו נשואה גזור ולפיכך הוא חושש נמי בגיטין בקטנה. וזה מסתייע לפי' רש''י בעירובין דף מ''ז ולא כפירושו דהכא במתני':

אין תימר. כמו אית דאמרי הוא דאיכא דאמרי דלית רבי יוסי גרסינן חושש לגיטין דתנן ארוסות נשאו מיד לרבי יוסי וכדגריס בברייתא בבלי מ''ב הרי כו' וכגי' הר''י בתוס' שם דמתיר לינשא מיד וכמו כן אין חושש לגיטין בקטנה אטו גדולה:

ר' גדולה. שם חכם:

ממאנת אינה צריכה להמתין. דליכא למיגזר אטו גדולה דאין גדולה יוצאה במיאון. וכשמואל בבלי ל''ד:

הדא מסייע כו'. דגזרינן אטו גדולה כדלעיל:

אנוסה כו'. בסוף פירקין דלעיל מקשינן שם והא תני במתני' ומפרישין אותן כו' ומשני שנייא במתני' דאיכא מפני תיקון הולד והיינו דקאמר מסייע לר' יוסי כו' כלומר דאף לולד חושש ר' יוסי והא דלא קאמר מסייע לר' יודא דמימרא דאנוסה כר' יוסי אתיא וכאשר ציינתי שם:

תני הגיורת כו'. ברייתא בבלי שילהי פירקין דלעיל:

ובדמים. לענין דם שלה:

מע''ל. אם ראתה ביום שנתגייר' מטמא למפרע:

די' שעתה. משעת הראי' דהא מקודם לא היה דמה טמא מן התורה ובתוספתא ריש נדה גריס איפכא דר' יודה לר' יוסי:

נראין דברי ר' יודה בדמים. דמשנתגיירה הרי היא ככל הנשים:

ודברי ר' יוסי בולד. דאין צריכה להמתין אלא היכי דיש תיקון ולד וכדפרישית טעמא לעיל דסבר אשה מזנה מתהפכת:

כר' יוסי בולד. כלומר דאין צריכה להמתין:

ומתמה מה חידוש הוא זה דלא כן מה אנן אמרין כו'. אין הלכה כר' יוסי בתמיה:

אלא בגין. ואם בשביל דאמר ר' נראין דברי ר' יוסי דמשמע דלא הוחלטה הלכה כדבריו או דאפשר נראין דברי ר''י לר' יוסי ודברי כו' בקצת ומודו זה לזה כדאמר לקמי' ואין אנו יודעין במה:

לא כן כו' במקומה. וא''כ אכתי הדרין לכללא ר''י ור' יוסי הלכה כר' יוסי:

חוץ מעיגול של דבילה. דאיפלגו ר''א ור' יהושע פ''ד דתרומות ליטר' קציעות כו' וכן בעיגול של דבלה שדרסה ואין יודע באיזו עיגול דר''א אומר יעלו ור''י אומר לא יעלו כו'. וכן הוא בתוספתא שם ואמר ר' נראין דברי ר''א לר''י כו' דזה מודה לזה כדאמר שם דאם יודע באיזה מקום דרס' דמודה ר' יהושע:

קשייתה. שאלתי לפני ר''ח אם אפילו דבר ברור הוא שנבעלו נמי אין צריכות להמתין:

לא כבעולות הן. בתמיה דודאי מחזקינן להו כבעולות ואפ''ה אין צריכות כדפרישית טעמא לעיל:

שבקין סתמא. דמתני' כל הנשים לא יתארסו כו':

ועבדין כיחידאה. בתמיה ולקמן מתרץ לה:

אשכח. ברייתא דתני לה ר''ח בשם ר''מ הא דכל הנשים כו' וכן הוא בתוספתא:

כר''ש. ושם לא גריס כר''ש אלא כד שמע לה דתני כו' כלומר מששמע דתני לה ר''ח בשם ר''מ ולא סתמא היא:

אמר יאות סבא ידע פירקי גיטא. שפיר יודע הזקן הלכות גיטין ועל ר' יוחנן אמר דהשתא שפיר פסק כר' יוסי ומשום דלעיל אמר דר''מ חושש לגיטין לטעמיה וכדפרישית לזה אמר בהלכות גיטין. ובתענית ובמגילה שם גריס יאות סבא ידע פירקי גרמה כלומר שיודע בעצמו לכוין האמת:

רִבִּי מָנָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוּדָן. תַּמָּן אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רִבִּי מַחֲלוֹקֶת וְחָזַר וְשָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם מִשְׁנָה. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר לֵיהּ. לֹא רִבִּי דִּילְמָא חוֹרָן אָמַר. מִן מַה הֵן דְּשָׁנָה רִבִּי מַתְנִיתִין מַחֲלוֹקֶת וְחָזַר וְשָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם. אַתַאי דְּלָא אַשְׁכַּח רִבִּי מַחֲלוֹקֶת אֶלָּא אֲחֵרִים שָׁנוּ מַחֲלוֹקֶת וְרִבִּי שָׁנָה סְתָם לֹא כָּל שֶׁכֵּן תְּהֵא הֲלָכָה כִסְתָם. אָתָא רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. וַאֲפִילוּ שָׁנוּ אֲחֵרִים מַחֲלוֹקֶת וְרִבִּי שָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם. וְלָמָּה הוּא מוֹרֵי לֵיהּ כִּיחִידָייָא. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אִינָייָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁאֵין מַחֲלוֹקֶת אֶצֵל סְתָם. אֲבָל אִם יֵשׁ מַחֲלוֹקֶת אֶצֵל סְתָם לֹא בְדָא הֲלָכָה כִסְתָם. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. הָדָא דְתֵימַר בְּיָחִיד אֵצֶל יָחִיד. אֲבָל בְּיָחִיד אֵצֶל חֲכָמִים לֹא בְדָא הֲלָכָה כִסְתָם.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

והכא את אמר הכין. כרבי יוסי והוא הקושיא דלעיל:

לא רבי דילמא חורן אמר. לא ר' שנה המחלוקת דילמא איש אחר שנה:

ומקשה דלאו ק''ו הוא מן מה הן כו' אתיא. מזה דאם שנה ר' מחלוקת וחזר וסתם דאמרת הלכה כסתם נלמוד:

דלא אשכח כו'. ואם רבי בעצמו לא מצא המחלוקת אלא אחרי' ורבי סתם במתני' לכ''ש דהלכה כסתם:

וכן אתא ר' חזקיה כו'. ואמרו בהדי' בשם רבי לעזר דאפי' שנו אחרים כו':

ולמה כו'. וא''כ למה הוא מורי רבי יוחנן כיחידאה:

ומתרץ רבי שמואל כו' הדא דתימא. דהלכה כסתם בשאין כו'. אבל אם יש מחלוקת אצל סתם. כלומר אחר הסתם:

לא בדא. בזה לא הלכה כסתם. וכן מחלק בזה בבלי מ''ב:

אבל ביחיד אצל חכמים כו'. דהסתם כיחיד ורבי' פליגי לא בדא כו' דיחידאה היא וכן הכא רבים פליגי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source